צילום: AI

בעוד שאפליקציות הניווט הוותיקות התבססו בעבר על הוראות כיוון גיאוגרפיות כמו "פנה מערבה", הניסיון בשטח הוכיח כי רוב המשתמשים אינם מחזיקים במיפוי מנטלי של רוחות השמים. המעבר להנחיות פשוטות יותר, כדוגמת "פנה ימינה", הציג את חשיבותה של השימושיות (Usability) הבסיסית — עיצוב הנשען על מיפוי טבעי (Natural Mapping) של התפיסה האנושית.

אולם, על פי מומחים בתחום אפיון חווית המשתמש, עולם העיצוב הטכנולוגי עבר כברת דרך ארוכה מאז התמקדות בשימושיות בלבד, וכעת מדובר על תפיסה חדשה: עיצוב מעצים משתמש (UED).

משימושיות להעצמה: שלוש הרמות של ממשקי המשתמש

בתעשיית ה-UX מקובל כיום לחלק את איכות הממשק לשלוש רמות מרכזיות:

1. רמת השימושיות: מענה בסיסי, ברור ונגיש המאפשר לבצע פעולה בצורה הפשוטה ביותר (למשל: "בעוד 300 מטרים פנה ימינה").

2. רמת החוויה: הוספת אלמנטים של הנאה ובידור, כגון שימוש בקולות מיוחדים או דמויות מצחיקות בהנחיות הקוליות.

3. רמת ההעצמה: שילוב ערכים ואתיקה המשרתים את האינטרס העמוק של המשתמש וסביבתו (למשל: הוספת אזהרה על מעבר חצייה וילדים בכביש, מתוך דאגה לבטיחות).

שיטת ה-UED נשענת על מחקרים בפסיכולוגיה חיובית, כלכלה התנהגותית ואתיקה עיצובית, ומטרתה ליצור מוצרים המשפרים באופן אקטיבי את חיי המשתמשים.

ארבעת העקרונות של העיצוב המעצים

מומחים בתחום מצביעים על ארבעה עקרונות יסוד המבדילים בין עיצוב מעצים לבין עיצוב חווייתי רגיל:

• השפעה מחוץ למוצר: בחינת תרומת האפליקציה למערכות יחסים ולחיים האמיתיים של המשתמש, מעבר לשימוש הטכני במסך.

• הרחבה ולא גריעה: שמירה על קלות השימוש וההנאה מבלי לפגוע בהן. כך, למשל, פתרון מעצים לבעיית הצפייה הרציפה (בינג') בפלטפורמות סטרימינג אינו מחייב חסימה של המשתמש, אלא יצירת הפסקה יזמית לאחר מספר פרקים כדי לאפשר לו לקבל החלטה מושכלת.

• מיקוד בנתיב המרכזי: השקעת משאבים ומאמצים באזורים ובמטרות המשמעותיים ביותר עבור המשתמש, כגון שיפור מיומנויות השפה המרכזיות הנדרשות לקריירה.

• השפעה לאורך זמן: בניית תהליכים ארוכי טווח שמחזקים הרגלים חיוביים, כדוגמת תזכורות ליצירת קשר עם בני משפחה או שימור רצף למידה יומי באמצעות מנגנוני גיימיפיקציה (Gamification).

החיבור בין טכנולוגיה לערכים

הגישה המעצימה מוכיחה כי ניתן לרתום מנגנונים שנחשבו בעבר כטקטיקות ממכרות – לטובת קידום מטרותיהם של המשתמשים עצמם. כלים המאפשרים יצירת תוכן מהירה, או מערכות המתגמלות הצלחות קטנות בדרך ליעד, מדגימים כיצד עיצוב נכון יכול להוריד חסמים ולהגדיל את התחושה המסוגלות האישית.

כפי שרווחת הסברה בקרב מובילי דעה בתעשייה, העתיד של פיתוח המוצרים טמון בשילוב שבין יעילות טכנולוגית לבין תפיסה מוסרית ואנושית – כזו שאינה מסתפקת בכיוון המשתמש ליעדו, אלא דואגת לרווחתו ולאנשים שסביבו.

דיווח זה מתבסס על תפיסת עולמו ומחקריו של ד"ר דוד גלולה, ממייסדי מכון UED להעצמת משתמשים.