יתרונות קונה רכבים לפירוק

מערכת שורש  ז תשרי, תשעז  10/9/2016

החלקים שנמצאים ברכבים של כולנו שווים כסף רב אפילו אם הרכב לא נוסע
.......................

יתרונות קונה רכבים לפירוק

כמה פעמים שואל את עצמו ביום הישראלי הממוצע "מה יוצא לו מזה?". אולי זה האופי הישראלי שאוהב לחשוב שהוא מבין טוב יותר או שאולי כל אחד חושב שהוא כלכלן ומבין עסק טוב יותר מהבעלים, אך בסופו של דבר "אם הוא עושה את זה אז זה משתלם" ואת זה צריך לזכור.

 אך לפחות בהקשר של קונה רכבים לפירוק ננסה להבהיר את העניין.

אז נתחיל מבעל המוסך, מה עובר לו בראש. כל יום מגיעים אליו אנשים עם בעיות אחרות ולעתים חלק מהבעיות הן חלקים שנהרסו. אז מה בעל המוסך עושה? מזמין את החלק הזה, ואז מה קורה:

גם לוקח זמן עד שהחלק הזה מגיע, בחלק מהמקרים החלקים נדירים ודורשים הזמנה מיוחדת, ולא רק שלוקח זמן זה גם עולה לא מעט, ועל זה תוסיפו עמלה ללקוח ואז הלקוח משלם מחיר גבוה יחסית ומחכה זמן רב. בזמן הזה הרכב מושבת ויכול להיות שיש לעניין משמעות גדולה יותר, כמו הפסד ימי עבודה ואי נוחות. הרי אם נהרס לי לדוגמה הקרבורטור ברכב, נאמר טויוטה קורולה שנת 2010 ועכשיו אצטרך להחליף אותו, ויש בעצם סיכוי שחודשיים לפני כן אותו דגם של טויוטה קורולה (אחד מהדגמים הנפוצים בארץ) עבר טוטאל לוסט, לא הכי פשוט יהיה להרכיב מה שצריך במקום שחסר? כך הדברים עובדים בצורה יעילה יותר ונוחה יותר.

הלקוח בסופו של דבר רוצה לצאת עם הכי פחות נזק כספי שיוכל, הרי מכונית זה עסק יקר לא רק בגלל המחיר הראשוני אלא כל ההוצאות השוטפות (וגם הפתאומיות). כשרכב לא תקין או ישן הכי יעיל זה להעביר את הרכב לחברת רכבים לפירוק אך כמו כן קיימתי תמיד האפשרות להעביר בתשלום סמלי את החלפים למוסך. בניגוד לחלב וללחם, החלקים לא ייהרסו תוך כמה ימים ויהיו שמישים גם חודשים לאחר מכן. בעל המוסך שומר עליהם ומשמר את מצבם כך שבעת הצורך ניתן להרכיבם על רכב אחר.

היתרונות של קונה רכבים לפירוק או רכבים משומשים אחרים הם עצומים כשמסתכלים על שיקולי רווח-הפסד. הוא מפרסם את עצמו בין אם זה בעמודי אינטרנט ובין אם בעמודים של הרמזורים בצמתים, איפה שכל נהג משועמם יקרא כל דבר. אנשים יודעים שבמקרה של תאונה או אי- הצלחה במכירה של הרכב תמיד ניתן לפנות במהירות לקונה הרכבים (ברוב המקרים הוא נלקח מבית הלקוח ויש כאלה המשלמים גם במזומן, ההגעה מתבצעת בדרך כלל גם המהירות) דבר המעלה את אטרקטיביות המכירה. וכך קונה הרכבים לוקח רכב ששווה אולי 15-20 אלף שקלים, קונה אותו ב1500-2000 שקלים, מפרק אותו, דבר הלוקח זמן ועבודה אך בסופו של דבר הוא מרוויח חלקים שישמשו אותו לרכב אחר וברווח הרבה יותר גדול. הלקוח מרוצה ואופן טיפול הבעיות והחלפת החלקים של המוסך גדל.

כמו כן מוסך שלא יודע לטפל בדגם מסוים של רכב יידע הוא מפסיד נתח גדול של לקוחות. לכן ככל שקונה הרכבים יקנה יותר רכבים, יפרק אותם וישמור את חלקיהם, בבוא העת יוכל להרוויח יותר מכוניות לטיפול עתידי כאשר לשמור ולשמר את החלקים לאורך זמן היא אינה בעיה ולא יקרה במיוחד.

החלקים שנמצאים ברכבים של כולנו שווים כסף רב אפילו אם הרכב לא נוסע, אך להוציא את החלק ולשמר אותו, וקשה יותר, לחפש לו קונה, זו בעיה. לכן מה שנשאר הוא למכור את הרכב לבעלי האמצעים, ועם הרכב המשומש או ההרוס הם יידעו כבר מה לעשות.