בית אבות או שפשוט הגיע הזמן גם לתמוך בתומכים?!

עו"ד כרמית שי  יד תמוז, תשפב  7/13/2022

הטיפול במבוגרים בני 65 פלוס, המוגבלים בביצוע פעולה אחת או יותר, מוטל ברובו על בני המשפחה. איזה סיוע הם מקבלים מהמדינה, למה יש עוד הרבה מה לעשות ועד כמה אנחנו רחוקים בעניין הזה משאר העולם המערבי?
.......................

בית אבות או שפשוט הגיע הזמן גם לתמוך בתומכים?!

צילום: unsplash

110 אלף מבוגרים בני 65 פלוס, המוגבלים בביצוע פעולה אחת או יותר מפעולות היום יום, חיים כיום בקרבנו. 76 אחוז מהם חיים בקהילה לעומת 24 אחוז החיים במסגרת מוסדית (זאת, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2004). רוב הטיפול במבוגרים הללו מסופק, אם כן, על ידי המערכת הבלתי פורמלית, כלומר, בני משפחה, קרובים וידידים.

בני המשפחה מסייעים לזקן במגוון תחומים, לרבות סיוע בפעולות היומיומיות רחצה והלבשה), ניהול משק הבית ובמתן תמיכה נפשית וחברתית. לאור ההארכה בתוחלת החיים, המטפלים הלא- פורמליים נדרשים אף להתמודד עם טיפול רפואי בסוף החיים במסגרת הבית. כמעט כל התומכים מסייעים לזקן מבחינה כלכלית ומשתתפים בהוצאות הכרוכות בטיפולו. הוצאות אלה כוללות לדוגמה: נסיעות לקבלת שירותים רפואיים תכופים, תרופות, פדים וחיתולים, הוצאות על רכישת ציוד רפואי קבוע ומתכלה.

בנוסף לעובדה שמרבית נטל הטיפול בקשיש נופל על כתפי בני המשפחה, יש לזכור כי בשנים האחרונות חלו שינויים במבנה המשפחה, אשר משפיעים במישרין על נטל הטיפול. שינויים אלה כוללים, בין היתר, את הגידול ביציאתן של נשים לעבודה מחוץ לבית, הצמצום של מספר הילדים וקרובי המשפחה, הגידול בריחוק הגיאוגרפי בין המטופל והמטפלים, ולבסוף התארכות תוחלת החיים ומשך הטיפול. על כן ברוב המקרים המטפל העיקרי הוא בת זוגו של הקשיש או אחת מבנותיו הבגירות, הגרה עם ההורה או בקרבתו. היא בדרך כלל בשנות ה- 50 לחייה ועובדת לפרנסה. על המטפלים מוטל עומס כלכלי ונפשי שיש לו השלכות אישיות וציבוריות. השלכות אלה עלולות במקרים רבים גם להשפיע על איכות הטיפול בקשיש. בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו יכול בבוא היום להיות מטפל לא- פורמלי של אביו או של אמו אלא אם כן הוא מועבר לבית אבות או בית חולים לקשישים.

תמיכת החוק במטפלים הבלתי פורמליים

קיימים מספר חוקים הנוגעים למצב שבו בן משפחה מטפל בבן משפחה אחר: תמיכה בתחום התעסוקתי כלכלי- זכאות להיעדרות בשל מחלת הורה או בשל מחלת בן זוג, על חשבון ימי מחלה מכוח חוק דמי מחלה התשנ"ח- 1998.

זכאות לקבלת פיצויי פיטורין ממעביד בשל התפטרות בגלל מצב רפואי של בן משפחה סעי 6 לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג- 1963. קבלת זיכוי במס בשל השתתפות במימון בסידור מוסדי של אב או אם סעיף 44 לפקודת מס הכנסה. זכאות לקבלת הבטחת הכנסה ללא צורך במבחן תעסוקה, למי שמטפל בבן משפחה חולה, סעיפים 2, ו- 7 לחוקה הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980.

תמיכה בתחומים נוספים

חוק ביטוח סיעוד, פרק י' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משלוב), התשנ"ה- 1995 המעניק שירותים על ידי מטפלים למשך 9.45 או 16 או 18 שעות שבועיות בהתאם לתלות האדם הקשיש בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום. הפעלת תוכניות מקומיות בהתאם לתקציבי הרשות המקומית, הפעלת מרכזי יום על ידי העמותות לזקן המקומיות.

אבל אליה וכמה מכשולים בה: בחוקים שלעיל אין אחידות לגבי זהות בן המשפחה הזכאי להטבות והגדרת בן משפחה מצומצמת. אי לכך, גם אם בני משפחה אחרים משתתפים בטיפול, הם אינם זכאים להטבות. מבחן המוגבלות להיעדרות מעבודה בתשלום הינו מחמיר, כלומר רק אם בן משפחתו של העובד מוגבל בכל ששת פעולות היום- יום.

יש צורך בחקיקה מחדש של סעיף 45 לפקודת מס הכנסה. שלפיו מטפלים בלתי פורמליים יהיו זכאים לנקודות הזיכוי במס בגין טיפול בבן זוג או הורה נטול יכולת המתגורר בקהילה. מטרת התיקון המוצע היא להחזיר הטבה שהיתה קיימת בעבר, התומכת בבני משפחה המטפלים בהוריהם הזקנים וחוסכים למדינה את עלויות אשפוזם במוסד. בנוסף, קיים צורך בהקמת מרכז מידע וייעוץ למטפלים הבלתי פורמליים, שבמסגרתו תינתן להם הדרכה ותמיכה לטיפול הממושך. כמו כן, יש צורך בהגברת המודעות בקרב כלל הציבור, המעסיקים ובני המשפחה המטפלים בזקנים על ההטבות המגיעות להם על פי חוק.

כמה אנחנו רחוקים ממדינות העולם?

במדינות שונות, כגון אנגליה, אוסטרליה ושוודיה, המדינה מספקת תמיכה כספית ישירה בבני משפחה המטפלים בזקנים מוגבלים. בנוסף, קיימות תמיכות עקיפות נרחבות כגון הקלות במס והנחות בארנונה למטפלים הבלתי פורמליים. בארה"ב, בהתאם לחוק Older Americans Act, קיימת תוכנית תמיכה לאומית בתומכים במשפחה. התוכנית, המתוקצבת על ידי המדינה, מספקת שירותי מידע, תמיכה ייעוץ ונופשונים למטפלים הבלתי פורמליים.

הגיעה העת כי יוקם בישראל מערך חוקי וארגוני מקיף, התומך במטפלים הבלתי פורמליים.